החלטה בתיק ת"א 28-05-08

לפניי בקשת התובע להוצאת חוות דעתה של ד"ר איריס אשד שהגישו הנתבעים, מתיק בית המשפט.

התובע יליד 1994, נפגע לטענתו ביום 21.01.05 עקב היתקלות בתעלת ניקוז בתחומי שיפוטה של הנתבעת 1.

התביעה הוגשה ביום 01.05.2008 והתובע צירף חוות דעת רפואית מטעמו, ערוכה ע"י ד"ר עיסאם יונס, ולפיה נגרמה לו נכות צמיתה בשיעור 20%. בחוות דעתו, קבע ד"ר יונס כי לתובע נותרה נכות בשיעור 5% בגין קיצור רגל ימין. עוד קבע המומחה, כי עפ"י בדיקה טומוגרפית ממוחשבת, שיעור הקיצור בגפה הימנית הוא 1.90 ס"מ.  

ביום 17.11.09 הגישו הנתבעות חוות דעת נגדית מטעמן, ערוכה ע"י ד"ר ביאליק, אשר קבע כי לתובע לא נותרה כל נכות עקב התאונה. ד"ר ביאליק חלק על קביעת המומחה מטעם התובע בעניין קיצור הגפה וטען, כי עפ"י בדיקת סריקה רנטגנית ממוחשבת של הגפיים התחתונות, ההפרש בין אורך הגפה הימנית לשמאלית עומד על 17.6 מ"מ, שאינו מזכה את התובע באחוזי נכות.    

נוכח הפערים בשיעור הנכות בחוות הדעת, כאמור, מונה ביום 08.12.09 מומחה מטעם בית המשפט, ד"ר דקואר, אשר הגיש את חוות דעתו ביום 10.03.10, ובמסגרתה העריך כי בעקבות התאונה נותרה לתובע נכות אורתופדית בשיעור 5% לצמיתות. במסגרת חוות דעתו, חיווה המומחה דעתו באשר לפער באורך הגפיים התחתונות של התובע בציינו, כי הגפה השמאלית יותר ארוכה מהגפה הימנית ב- 20 מ"מ, תוך הסתמכות על שתי בדיקות CT  מדידה משנת 2009.   

הצדדים הגישו תחשיבי נזק, ובתחשיבן חלקו הנתבעות על קביעתו של ד"ר דקואר, המומחה מטעם בית המשפט, הנוגעת לקיצור הגפה הימנית, וכן התייחסו לממצאי בדיקות המדידה שנערכו לתובע בהקשר זה.

הנתבעות לא הסכימו להצעת פשרה שניתנה ע"י בית המשפט והתיק נקבע לשמיעת ראיות , תוך מתן הוראה לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם. בהתאם הגיש התובע את תצהיריו ביום 13.12.11.

ביום 04.12.11 הגישו הנתבעות הודעה בדבר צירופה של חוות דעת רפואית נוספת מטעמן, ערוכה ע"י ד"ר איריס אשד, מומחית בדימות מערכת השלד. ד"ר אשד קבעה בחוות דעתה, כי ההפרש המרבי הנמדד באורך הגפיים התחתונות מגיע לכדי 1.7 ס"מ. 

התובע מתנגד לצירופה של חוות הדעת של ד"ר אשד מטעם הנתבעות וטוען, כי חוות הדעת הוגשה ערב מועד ההוכחות שהיה קבוע בתיק דנן, ולאחר שכבר קיימת בתיק בית המשפט חוות דעת מטעם המומחה של בית המשפט.  

מנגד, טוענות הנתבעות כי חוות הדעת של ד"ר אשד מתייחסת לממצא של שיעור קיצור הגפה הימנית של התובע, אשר המומחה מטעם בית המשפט התייחס אליו בחוות דעתו ובגינו העניק לתובע אחוזי נכות בשיעור 5% לצמיתות. אי-לכך, לא ניתן היה להגיש את חוות הדעת של ד"ר אשד לפני קביעתו של מומחה בית המשפט. עוד טוענות הנתבעות, כי המומחה מטעם בית המשפט שגה בפיענוח בדיקת ההדמיה  שעליה נסמך בקביעתו לעניין קיצור הגפה הימנית.

בתשובתו, טוען התובע כי הדרך הראויה "לתקיפת" חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט היא באמצעות חקירתו בבית המשפט, כפי שבקשו הנתבעות לעשות בפועל, ולא בדרך של צירופה של חוות דעת נוספת.  

לאחר ישיבת ההוכחות הראשונה שהתקיימה בתיק, ובטרם נחקרו המומחים, התרתי לנתבעות להשלים טיעונים לעניין צירוף חוות הדעת של ד"ר אשד. הנתבעות היפנו לפסק הדין שניתן בר"ע 423/83 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוחה ורד סילוורמן ז"ל ואח', פ"ד לז (4) 281 (להלן: "עניין סילוורמן") המתיר הגשת ראיות נוספות לאחר הגשת חוות דעת רפואית. 

אחר עיון בטענות הצדדים, אני מחליטה לקבל את הבקשה, ואנמק:

תקנה 128 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קוצבת זמן להגשת חוות דעת מטעם נתבע כדלקמן:

"רצה בעל דין לחלוק על טענת בעל דינו, יגיש לבית המשפט, תוך ששים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת, או תוך זמן ארוך יותר שקבע בית המשפט או הרשם, חוות דעת מטעמו..." 

אין חולק, כי חוות הדעת של ד"ר אשד מטעם הנתבעות לא  הוגשה בתוך פרק הזמן שנקבע בתקנה 128 (ב) הנ"ל. הנתבעות אף לא הגישו בקשה להארכת מועד ולא נטלו רשות מבית המשפט להגיש את חוות הדעת הנוספת. 

לא זו אף זו, הנתבעות לא הראו "טעם מיוחד שיירשם", כדרישת תקנה 528 לתקנות, המצדיק סטייה מהמועד הקבוע בתקנה 128 לתקנות סדר הדין האזרחי.

אין בידי לקבל את טענת הנתבעות בדבר פיענוח מוטעה לבדיקות ההדמיה ע"י המומחה מטעם בית המשפט, כעילה להתרת הגשת חוות דעת נוספת. עיון בחוות דעת שהגישו שלושת המומחים, ד"ר יונס - מטעם התובע, ד"ר ביאליק - מטעם הנתבעות וד"ר דקואר - המומחה מטעם בית המשפט, מלמד כי נושא קיצור הגפה הימנית היה במחלוקת בין הצדדים כבר מראשיתו של ההליך. אף ד"ר ביאליק מטעם הנתבעות התייחס לנושא זה בחוות דעתו, לרבות  פיענוח ממצאי בדיקת ההדמיה.     לא הייתה לנתבעות כל מניעה להגיש חוות דעת בתחום הדימות בד בבד עם הגשת חוות דעתו של ד"ר ביאליק כבר בחודש 11/09. תחת זאת, בחרו הנתבעות להגיש את חוות דעתה של ד"ר אשד שנתיים ממועד הגשת חוות דעתו של ד"ר ביאליק וכשנה ותשעה חודשים לאחר הגשת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

באם חפצות הנתבעות להשיג על קביעותיו וממצאיו של ד"ר דקואר, המומחה מטעם בית המשפט, הן יכולות לעשות כן באמצעות חקירתו בבית המשפט, כפי שהן מתעתדות לעשות בדיון ההוכחות הקבוע בתיק דנן ליום 25.11.12, אליו זומן ד"ר דקואר לחקירה.